PESSO MJPN · PS

פסו (Pesso) הוא שם משפחה יהודי מרוקאי שמקורו בשורש PS, המתועד בעיקר בקהילות החוף האטלנטי של מרוקו, במיוחד בקזבלנקה וברבת. עם 10 רישומי קברים ו-8 תיעודי תלמידי AIU, השם משקף קהילה קטנה אך מובחנת שהייתה פעילה בחינוך יהודי בשנות החמישים של המאה העשרים. הווריאנטים הגיאוגרפיים של השם, כולל POUCI ו-PASS, מצביעים על שינויים אתניים או מקומיים בתוך הקבוצה.

השם פסו עשוי להיות קשור למילים ספרדיות או ברבריות המתייחסות לתעשייה או למקצוע (Beider, 2017). הווריאנט POUCI עשוי להעיד על השפעה ברברית או על שינוי מקומי בהגייה בקהילות שונות (Laredo, 1978). הווריאנט PASS, שהופיע בקזבלנקה, עשוי להיות קיצור או שינוי של הצורה המקורית — תופעה נפוצה בתיעוד שמות משפחה יהודיים במרוקו בתקופה המודרנית.

התפוצה הגיאוגרפית של פסו מרוכזת בעיקר בחוף האטלנטי של מרוקו, כאשר 90% מהקברים מופיעים באזור זה (Ouaknine, 2026). קזבלנקה (בן-מסיק) מכילה 50% מהרישומים (5 קברים), בעוד שרבת (הקברות הישנים) מהווה 40% (4 קברים), ורק קבר אחד (10%) מופיע בפז שבמרכז הארץ (Ouaknine, 2026). הווריאנט PESSO שולט בהתפוצה הכוללת (80%), עם חתימה גיאוגרפית ברורה: PESSO מרוכז ברבת (50% מכל PESSO), בעוד POUCI מופיע באופן בלעדי בפז (100%), ו-PASS מופיע בקזבלנקה (100%) (Ouaknine, 2026). רישומי בית הספר של האיגוד הישראלי האוניברסלי (AIU) מגלים תמונה משלימה: 87.5% מ-8 התלמידים נרשמו בקזבלנקה בין 1950–1963, כאשר רק 12.5% נרשמו במרקש (Israel Genealogy Research Association, 2026). הדבר מצביע על שינוי אוכלוסין מרבת לקזבלנקה בדור שנולד בשנות 1940–1950, תופעה המשקפת הגירה נרחבת לעיר הנמל הגדולה. בקרב תלמידי AIU, הרוב (6 מתוך 8) נרשמו בבית הספר היסודי לבנים — תלמוד תורה — המצביע על השקעה בחינוך דתי מסורתי. מקצועו של אב אחד מתועד: מטלסייר (יצרן מזרונים), המצביע על מעמד כלכלי בינוני בתעשיית הטקסטיל.

מאחר שהקשר הספציפי של נושאי שם פסו לביוגרפיות מתועדות בלארדו אינו מופיע בהקשר שסופק, לא ניתן להציג פרטים אישיים מאומתים על נושאי השם הבודדים. עם זאת, ניתן להסיק מהנתונים שהקהילה הייתה פעילה בקזבלנקה וברבת לאורך המאה העשרים, עם דור של ילדים שנרשמו לבתי ספר של AIU בשנות 1950–1963. נוכחותם של ווריאנטים גיאוגרפיים שונים (PESSO, POUCI, PASS) עשויה להעיד על סניפים משפחתיים מובחנים או על שינויים בתיעוד בקהילות שונות.

בידר (2017) מספק ניתוח אטימולוגי של השורש PS ויחסו לתעשייה או למקצוע, בעוד שלארדו (1978) מתמקד בתיעוד ביוגרפי של נושאי השם בקהילות מרוקאיות ספציפיות. שני המקורות מאשרים את נוכחות השם בקהילות המרוקאיות, אך לארדו מספק הקשר היסטורי עמוק יותר לקהילות מסוימות. נתוני הקברים של יקאסרה (Ouaknine, 2026) ורישומי AIU (Israel Genealogy Research Association, 2026) משלימים את שני המקורות הספרותיים בכך שהם חושפים דינמיקה דמוגרפית: הקהילה הייתה מרוכזת ברבת בתקופה מוקדמת יותר (כפי שמשתקף בהתפוצה הקברית), אך עברה לקזבלנקה בדור הבא (כפי שמשתקף בנתוני AIU).

חוקרים וגנאולוגים המבקשים לעקוב אחר משפחות פסו בקהילות המרוקאיות צריכים להיות מודעים לשינויים בתיעוד בין PESSO, POUCI ו-PASS, שכן כל ווריאנט עשוי להצביע על מסלול גיאוגרפי או משפחתי שונה. שילוב של נתוני קברים וקבצי בתי ספר של AIU מספק תמונה משלימה של תנועה משפחתית בשנות 1940–1960. מומלץ לבדוק את שני המקורות בעת חקירת ממצאים ספציפיים.